קרניזם – האידיאולוגיה של אכילת בשר

קרניזם (carnism, מ-carno בלטינית, בשר) הוא כינוי למערכת האמונות (או האידאולוגיה)  שמאפשרת לבני אדם לאכול בשר בעלי חיים, בניגוד לערכים שלהם עצמם.

את המונח טבעה והגדירה מלאני ג'וי ב-2003 בתיזת הדוקטורט שלה1 והמושג זכה לתהודה בעקבות ספרה Why We Love Dogs, Eat Pigs and Wear Cows2 שיצא ב-2010.

הצורך בהגדרה נבע מכך שהמונחים קרניבור ואומניבור שמשמשים לעתים לתיאור אוכלי בשר, הם מונחים ביולוגיים שמתייחסים רק להבטים פיזיולוגיים, כפי שהמונח הרביבור הוא מונח ביולוגי שמתייחס רק להבטים פיזיולוגייםקרניבור-הרביבור. המונחים "אוכלי בשר" או "אוכלי צמחים" מתארים התנהגות תזונתית בלבד. אך כפי שטבעונות אינה רק מאפיין ביולוגי וטבעונים מביאים לשולחן את מערכת האמונות שלהם, כך אוכלי בשר מביאים לשולחן את מערכת האמונות שלהם. מערכת אמונות זו היתה נסתרת, חסרת שם, ולכן לכאורה לא קיימת. ג'וי כינתה אותה 'קרניזם'.

האידיאולוגיה הקרניסטית כוללת מערכת אמונות ופרקטיקות, ונועדה לאפשר לבני אדם להתנהג כלפי בעלי חיים מסוימים בניגוד לערכי היסוד שלהם, באופן שלא היו מתנהגים כלפי שום חיה אחרת.

בתזונה מהצומח לא נדרשת מערכת אמונות דומה שתפקידה לגשר על סתירה בין ערכי יסוד לבין ההתנהגות בפועל, לכן טבעונות איננה ההפך מקרניזם אלא פירוק שלו.

בתרבויות שונות מקובלת קבוצה קטנה של בעלי חיים הנחשבים אכילים. קבוצת בעלי חיים זו משתנה מתרבות לתרבות, ואנשים נוטים לראות את הבחירות התרבותיות שלהם כרציונליות, ואת הבחירות של תרבויות אחרות כפוגעניותפסטיבל אכילת הכלבים בסין.

רוב בני האדם באותה תרבות רואים את אכילת החיות כנתון ולא כבחירה, אך ברוב החברות המודרניות אכילת חיות ותוצרתן אינה כורח אלא בחירה, ובחירות נובעות ממערכת אמונות.

1. סתירה בערכי יסוד

ברוב התרבויות קיים יחס שלילי לאכזריות כלפי בעלי חיים. הורים מחנכים את ילדיהם לא לפגוע בחיות, אנשים נרתעים מלראות אכזריות כלפי בעל חיים, וזועמים כשמתפרסם אירוע של התעללות בחיה. רגש זה בא לידי ביטוי בחקיקה, וברוב תרבויות המערב קיימים חוקים נגד אכזריות לבעלי חיים מידי אדם.
מנגד, אכילת בעלי חיים ותוצרתם כרוכה בגרימת סבל והרג, ועומדת בסתירה לערכים אלה.

1.1 הזדהות עם בעלי חיים

ילדים מגיבים אינסטינקטיבית למראה שחיטת תרנגול בטקס כפרות
ילדים מגיבים אינסטינקטיבית למראה שחיטת תרנגול בטקס כפרות

ערכי יסוד אלה נובעים מרגש ההזדהות עם בעלי חיים, כלומר הכרה בסבל שלהם. "במשך שני עשורים אני מדברת ומלמדת על תעשיית הבשר", כותבת ג'וי, "ועוד לא ראיתי אדם שלא מתכווץ מול סרטון של שחיטה. רובנו, גם אלה בינינו שאינם אוהבי חיות, מתקשים לראות בעלי חיים סובלים, משום שאנו מזדהים עם יצורים סנטיינטיים" (sentient beings – בעלי חיים שיכולים להרגיש מצוקה נפשית או גופנית).

נראה שיכולת האמפתיה האנושית כלפי בעלי חיים היא מולדת אך תלויה בטיפוח, וילדים שמתעללים בחיות מעוררים דאגה משום שנמצא קשר בין קהות רגש כלפי בעלי חיים לבין התנהגות אלימה כבוגרים3. גם ההפך נכון, הכרות עם בעלי חיים כמו כלב המשפחה או בעלי חיים בסביבתם הטבעית, מפתחת אצל ילדים את האמפתיה לבעלי חיים, וגם לבני אדם4. סיפור על גורלם של בעלי חיים שנמלטו או נשמטו מפס הייצור נוגעים ללב הציבור. רוב האנשים אינם מזדהים עם בעלי החיה שרוצים להשיב את רכושם אלא דווקא עם החיה עצמה, והם מייחלים לסוף טוב עבורה.
"איננו שופכי דם מטבע בריאתנו", אומרת ג'וי. בעבודת הדוקטורט שלה היא ראיינה צמחונים, אוכלי בשר, מגדלי בעלי חיים ועובדי בתי מטבחיים – "רובם אם לא כולם, הרגישו אי נוחות ברמה זו או אחרת מגרימת סבל לבעלי חיים אלה".

איננו שופכי דם מטבע בריאתנו. כתב סמיכה לשחיטה, רומא 1811. הרבנים הממליצים מעידים על מסוגלתו הנפשית של המועמד: "שחט כמה וכמה עופות לפנינו ואינו מתעלף"

1.2 התבטאות של ערכי היסוד בחקיקה

מאחר שערכי יסוד אלה משותפים לרוב האנשים הם באים לידי ביטוי בחקיקה. בישראל חוק צער בעלי חיים חל על בעלי חוליות, שהם כל החיות הנחשבות סנטיינטיות. נכללים בזה כל היונקים, העופות, הדגים, הזוחלים והדו-חיים. מועצת איחוד אירופה קבעה חמישה כללים להם זכאים בעלי החיים בענפים המשתמשים בהם, גם כאן הכללים חלים על בעלי חוליות. אלה חמש החרויות שבעלי החיים בתעשיות זכאים להן על פי האיחוד האירופי: חופש מרעב או צמא; חופש מאי נוחות; חופש מכאב, פציעה או מחלה; חופש לבטא התנהגות טבעית; חופש מפחד ומצוקה נפשית. הן החוק הישראלי והן הכללים של האיחוד האירופי אינם יכולים להתקיים בתעשיות בעלי החיים וממחישים את הסתירה בין ערכי היסוד לבין ההתנהגות בפועל.

2. קרניזם כאידאולוגיה שלטת

אידאולוגיה שלטת היא אוסף הערכים, האמונות וההתנהגות שנגזרת מהם, המשותפים לרוב החברה ומעצבים את תפיסת העולם של היחידים. כשאדם נולד לתוך אידאולוגיה שלטת הוא באופן בלתי נמנע מפנים את ההגיון של מערכת זו כשלו. אידאולוגיות שליטות אינן מורגשות והן נתפסות כדרך הטבע והשכל הישר. לכן, למשל, מושג הצמחונות מוכר כבר אלפי שנים כאידאולוגיה, בעוד הקרניזם היה חסר שם. בדומה לכך הפטריארכיה נחשבה לדרך העולם, ורק עם צמיחת התנועה הפמיניסטית, קיבלה הפטריארכיה את שמה. פמיניזם, וכמוהו טבעונות וצמחונות, יותר משהם אידאולוגיות הם פירוק של אידאולוגיות שליטות, שכן הערכים שלהם כלליים יותר ויש בהם פחות סתירה פנימית.
האנשים המאמינים באידאולוגיה השלטת נחשבים רציונליים, הזרמים המתנגדים הם שנתפסים כאידאולוגיות, והאנשים המתנגדים נחשבים שטופי מוח או משוגעים. לאורך ההיסטוריה התנגדות לאידאולוגיות שליטות התקבלה בלעג וכעס, והאנשים שמסכנים את הסטטוס קוו צוירו לא אחת כלוקים בנפשם או במוחם. הסופרג'יסטיות (לוחמות בעד זכות הצבעה לנשים) הוצגו בתקשורת כילדותיות ונתקפות בהיסטריה, האבולושניסטים הראשונים נחשבו כמשוגעים, במאה ה-19 פעילים למען רווחת בעלי חיים נלעגו כלא רציונליים, ודאגה לבעלי חיים אובחנה כמחלת נפש בשם פסיכוזופיליה"פסיכוזופיליה".

2.1 קרניזם כאידאולוגיה טבועה

קרניזם טבוע בתרבות ואופף אותנו מיום לידתנו, מהתא המשפחתי ועד הממשל והצבא. חיות המאכל הן גיבורות ספרי הילדים, הן מוצגות בהם בסביבה דמיונית אידילית, ואת הדימויים האלה אנשים נושאים איתם לתוך הבגרות. בדמיון הקיבוצי תרנגולות ופרות "נותנות לנו" את תוצרי גופן מרצונן ובאופן טבעי, כפי שעץ נותן פרי. למזון מהחי יש מקום מרכזי בתרבות המערבית, ארוחת צהריים טיפוסית כוללת מנה עיקרית של בשר בעל חיים, והמזון מהצומח שמתלווה אליה נחשב תוספות בלבד – האוכל האמיתי הוא מהחי. מזון מהחי נחשב כה בסיסי שכל מוצרי היסוד שבפיקוח למעט לחם ומלח הם מהחי. ברפואה הממוסדת בעלי מקצוע ממליצים על מזון מהחי מתוך הדוגמות של האידאולוגיה הקרניסטית אף שאין גוף מחקר שמאשש זאת, ובמסורת העממית בשר עוף מוכתר כ"אנטיביוטיקה היהודית". בשר עוף, הבשר הנמכר ביותר בישראל, מתקשר למשפחתיות, אימהיות וחמלה – בכרזה של ארגון צדקה נראים נרות שבת על רקע שמיימי, וביניהם מה שאמור היה להיות מנוגד להם לחלוטין אלמלא היה נחשב לאוכל – גופת בעל חיים ערופה וקשורת רגליים (תרנגול).
אמא-הבטחת-לנו-עוף-לשבת
תעשיות המזון מהחי הן מהתעשיות הגדולות ביותר בעולם, הן זוכות למהלכים בממשל כדי לשמור על האינטרסים שלהן, ואף מכתיבות את המלצות התזונה לציבור.

2.2 קרניזם כאידאולוגיה אלימה

קרניזם הוא אידאולוגיה אלימה. בסיסה של האידאולוגיה הוא ריבוי והרג בעלי חיים, וטבועים בה מנגנונים שמאפשרים זאת. "סוג מסוים זה של אידאולוגיה הוא אידאולוגיה אלימה, שכן היא עוסקת באלימות פיזית במובן הפשוט ביותר שלה. במילים אחרות, אם היינו מסירים מהמערכת את האלימות – מפסיקים להרוג בעלי חיים – המערכת הייתה חדלה להתקיים", היא כותבת. בקרניזם בן ימינו האלימות היא בקנה מידה עצום. רמה זו של אלימות נחוצה כדי לייצר את כמויות הבשר, החלב הביצים ושאר המוצרים מהחי שיש לספק לאוכלוסייה, ולעשות זאת ברווחיות גבוהה ככל האפשר. משמעות הדבר היא לייצר את בעלי החיים ותוצרתם בכמה שפחות מקום, כמה שפחות משאבים, וכמה שיותר מהר. אחוזי התחלואה והתמותה עקב תנאים אלה נלקחים בחשבון הכלכלי, והתנאים יורעו ככל האפשר כל עוד זה משתלם.
אידאולוגיות אלימות הן במהותן לא דמוקרטיות, משום שהן תלויות בחשאיות, רמייה, וכוח ריכוזי. הן מסתירות את המציאות ועל ידי כך מונעות אפשרות של בחירה חופשית אמיתית.

3. מנגנוני ההגנה של קרניזם

אידאולוגיות שליטות אלימות זקוקות למנגנוני הגנה כדי לגשר על הפער שבין ערכי היסוד של התרבות לבין המנהגים בפועל: "על מנת לאפשר לבני אדם הומניים להשתתף במעשים לא הומניים, בלי להיות מודעים לכך באופן מלא", כותבת ג'וי.

3.1 אי נראות

ההגנה העיקרית של קרניזם היא אי נראות, ודרך אחת בה הקרניזם נותר בלתי נראה היא על ידי כך שהיה חסר שם. אם אין לקרניזם שם איננו יכולים לחשוב עליו, לדבר עליו או לפקפק בו – "גבולות השפה שלי הם גבולות העולם שלי" (לודוויג ויטגנשטיין). בגלל אי נראות זו אכילת בעלי חיים נתפסת כנתון ולא כבחירה.

3.2 משולש ההצדקה – נורמלי, טבעי ונחוץ

בדומה לאידאולוגיות אלימות אחרות, הקרניזם מצדיק את עצמו בכך שהוא נורמלי, טבעי ונחוץ – שלושת ה-Nים של ההצדקה: Normal, Natural and Necessary. אלה היו גם ההצדקות של העבדות והפטריארכיה.
"נורמלי" הוא מה שמקובל בנורמות של האידאולוגיה השלטת. "אנו נוטים לראות את דרך החיים של המיינסטרים כהשתקפות של ערכים אוניברסליים, אך למעשה, מה שאנו מחשיבים כנורמלי הוא לא יותר מהאמונות וההתנהגות של הרוב", כותבת ג'וי. "טבעי" הוא הפרשנות של אידאולוגיות שליטות לטבע ולהיסטוריה. אידאולוגיות שליטות מביטות על פיסת הטבע המתאימה להן וקטע ההיסטוריה המאשר את תפיסתן ומגדירות אותם כטבעיים. ו"נחוץ" הוא מה שנחוץ כדי לשמר את הסטטוס קוו של התרבות השלטת, ובמקרה של קרניזם לשמר ייצור ואכילה של מזון מהחי.
במאה הרביעית לפני הספירה הצדיק אריסטו את העבדות בכך שהיא טבעית: "האם יש בני אדם שמטבעם נועדו להיות עבדים, או שעבדות היא נגד הטבע? קל לענות על זה בעזרת הגיון ועובדות. יש בני אדם שנועדו למשול, ואחרים נועדו להיות נמשלים ודבר זה לא רק נחוץ, הוא גם ראוי". גם העבדות באמריקה הוצדקה על ידי "שלושת ה-Nים", הזרם המרכזי של מגיני מוסד העבדות התבסס על כך שהתנ"ך והברית החדשה מתירים עבדות, וכמקור שני הביאו את התקדימים ההיסטוריים של יוון ורומא; העבדות, כך נטען, הולידה את הציוויליזציות הגדולות ביותר משחר הימים. בנוסף הם הסתמכו על מדעי החברה והטבע, וטענו שהמדע מוכיח כי החברה מאורגנת באופן היררכי על פי השוני שמכתיב הטבע, ונחיתותו של השחור הועידה לו מטבעו את תפקיד העבד
טענות האידאולוגיה הקרניסטית דומות, וגם היא שואבת את התמיכה המתאימה לה מתוך דתות ופיסות היסטוריה, טבע ומדע.

3.3 פער תודעתי

Ad_-_a_pig_butchering_her_body_to_slices_of_sausage
"כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת" – חזיר מאושר מבתר את גופו לפרוסות נקניק

אצל רוב בני האדם קיים פער תודעתי, והם אינם מקשרים במודע את הבשר שעל הצלחת ליצור החי שהיה פעם. "ברמה מסוימת אנו יודעים את האמת. אנו יודעים שייצור בשר איננו עסק נקי, אך בוחרים לא לדעת עד כמה. אנו בוחרים לא לחבר את הנקודות", כותבת ג'וי. הפער התודעתי חוסם את המודעות למציאות, וכתוצאה מכך חוסם גם את המחשבות והרגשות האמיתיים שלנו על מציאות זו. לכן פרסומת עם ציור של חזירה מבתרת את גופה לפרוסות נקניק עשויה להיתפס כמעוררת תיאבון ואף להעלות חיוך, בלי לקלוט את האבסורדיות שבתמונה, כי "כאשר מסתכלים בעולם דרך עדשות הקרניזם כושלים לראות את האבסורדים של המערכת".
אנו רגילים לראות חלקי גוף של בעלי החיים בחנויות ואיננו מקשרים אותם לבעל חיים, אך כשחלקי הגוף מוצגים בנפרד ולא בקונטקסט של אוכל, הפער התודעתי מתאחה לרגע ואנשים נחרדים, ומביעים דאגה במיוחד לילדים שנחשפים לחלקי גוף אלה. ב-2013 פעילים של ארגון 269life הניחו במקומות שונים בתל אביב ראשים כרותים שנלקחו מפחי אשפה בבתי מטבחיים. לדבריהם הם ביקשו מהציבור 'להסתכל לאוכל שלו בעיניים', ולהצביע על הצביעות בחברה שבה איברים כרותים של בעלי חיים מתקבלים בהבנה גמורה וללא שום זעזוע כאשר הם מונחים כסחורה בחנויות, אולם כשהם מוצגים במסגרת מיצג המצביע על סבלם של בעלי החיים – הם מתקבלים בזעזוע ושאט נפש.
ג'וי מביאה כדוגמה תמונה של ספגטי עם קציצות. כשהכותרת היא "קציצות בקר" אנשים מתארים את התמונה כמעוררת תיאבון; כשהכותרת מתחלפת ל"קציצות גולדן רטריבר" אנשים מתארים אותה כדוחה ואף מחרידה, אם כי דבר לא השתנה בתמונה עצמה – מה שהשתנה הוא התפיסה של התמונה. לדברי ג'וי הביטוי "קציצות בקר" הוא מופשט ואינו מעלה בדמיון דמות של עגל או פרה בחיים, ולעומתו הביטוי "קציצות כלב" מעלה בעיני רוחם של רוב האנשים את בעל החיים בעודו חי.

3.4 הסתרה

אין די באי נראות מחשבתית, אידאולוגיות אלימות זקוקות לאי נראות פיזית ומחזיקות את קורבנותיהן מוסתרים, ובכך מחוץ למודעות הציבורית. מאות מיליארדי חיות נשחטות ונקטלות בתעשיות בעלי החיים בעולם בכל שנה, מאות מיליונים בישראל, התוצרים שלהן וחלקי גופן נמצאים על המדפים בחנויות ובמקרר בבית, אך בעודן חיות כמעט אין רואים אותן.
"אידאולוגיות אלימות בנויות כך שלא רק אפשרי אלא בלתי נמנע, שנהיה מודעים ברמה מסוימת לאמת לא נעימה, ומצד שני לא-מודעים ברמה אחרת", כותבת ג'וי, "'ידיעה ללא ידיעה' משותפת לכל האידאולוגיות האלימות, והיא גם בשורש הקרניזם. יש חוזה בלתי כתוב בין היצרן לצרכן, לא לראות לא לשמוע ולא לדבר. היצרן מורה לצרכן לא להביט, והצרכן מסיט עיניים".
בחוזה לא כתוב זה נבעים סדקים, ותזכורות מתעשיית בעלי החיים מגיעות מתחקירים סמויים שמתפרסמים ברשתות החברתיות וגם בתקשורת הממוסדת. המימסד האידאולוגי מנסה לאטום סדקים אלה, בארצות הברית ובמדינות נוספות מתפשטים חוקי אג גאג, שהם חוקים לאיסור צילומי סתר בתעשייה. בעקבות ריבוי התחקירים בישראל גם התעשייה כאן נערכת, מתקנים מוקפים בגדרות ומצלמות אבטחה, וארגוני התעשיינים קוראים לענישה של חושפי עובדות.

3.5 סילוף המציאות

whole foods
השלט אומר: "מנה גדושה של חמלה לבעלי חיים בכל קנייה"

חלק ממנגנון ההסתרה הוא סילוף העובדות. האידאולוגיה הקרניסטית מציגה תמונה מדומה של המציאות, כדי לעמעם את הדיסונאנס שבאכילת בעלי חיים. בני האדם רוצים להאמין שהחיה שהם אוכלים חיה חיים טובים והמוות שלה היה קל. רשת הול פודס (Whole Foods) פונה לרגשות אלה של לקוחותיה במסר שמדגים את הפרדוקס בקרניזם – מעל אגף הבשר תלוי שלט "מנה גדושה של חמלה לבעלי חיים בכל קנייה", ומתחתיו חלקי בעלי חיים ארוזים.
חברת טרה הישראלית למוצרי חלב יצאה בקמפיין שמציג פרות חלב מאושרות שגדלות בשדה בנגב, המציג אומר: "אלה פרות רגועות, לא זזות הרבה, מרוצות", אך המציאות ברפתות של טרה שונה מאד.

3.6 עיוות התפיסה

התפיסה היא העדשה דרכה אנו מפרשים את העולם, ובנוגע לאכילת בשר התפיסה מעוצבת ברובה אם לא כולה על ידי התרבות. קרניזם ברוב התרבויות מחלק את בעלי החיים לקטגוריות, ובעלי החיים האכילים נתפסים כאובייקטים מופשטים. לא "מישהו" אלא "משהו", פרטים בקבוצה שלגביה יש הנחות מכלילות – פרה היא פרה וכל הפרות אותו דבר. איננו נולדים עם ייצוגים מוחיים אלה, הם נבנים כתוצאה מהתנייה תרבותית והם משתנים מתרבות לתרבות.
הכחשה של יכולת שכלית ורגשית אצל בעלי חיים היא אחת הדרכים שמפחיתות את הדיסונאנס ומקלות על אכילת בשר ללא תחושת אי נוחות. מחקר שבדק זאת הציג, בין היתר, לנבדקים תמונה של כבשה או פרה באחו, עם תיאור אחד משניים: תיאור אחד היה שהחיה תבלה את רוב זמנה באחו עם שאר העדר, והתיאור השני שהחיה תישלח לבית מטבחיים, תישחט, תיחתך, וחלקיה יישלחו לסופרמרקטים לצריכת בני אדם. התוצאות היו שכאשר ניתנה לנבדק תזכורת על גורלה של החיה ותיאור הסבל, אנשים נטו לייחס לה פחות מודעות ורגשות.
בחלק מהפלגים הדתיים עיוות התפיסה מתבטא בפרשנות מרחיקת לכת שלפיה החיה שמחה להיאכל, ולכן הריגתה אינה אכזריות אלא חסד.
לחיות המאכל מיוחסות ללא סיבה אובייקטיבית טיפשות, וכן כיעור, תבוסתנות, נלעגות, ותכונות שליליות נוספות.

4. פירוק הקרניזם

פירוק הקרניזם טמון בו עצמו. קרניזם זקוק למערכות ההגנה כדי לאפשר לבני אדם לנהוג בקומץ בעלי חיים בצורה מנוגדת לערכים ולרגשות שלהם עצמם, באכזריות שלא היו נוקטים בה נגד חיות אחרות. בכך שהקרניזם מציג תמונת עולם מסולפת הוא מונע מבני האדם את היושרה ואת זכות הבחירה החופשית, כי בלי ידיעת האמת החירות היא מדומה. באידאולוגיות שליטות אנשים יכולים לבחור רק מתוך האפשרויות שהאידאולוגיה מציעה להם, והקרניזם מציע בחירה בין מוצרים שונים מהחי. הדרך לפירוק הקרניזם היא פירוק ההגנות שלו ואיחוי הפער התודעתי, מה שמלאני ג'וי מכנה bearing witness, כלומר היישרת מבט אל המציאות ונקיטת פעולה.

5. הערות

 

קרניבור, אומניבור, הרביבור

המונח "קרניבור" מתאר חיית טרף, דהיינו בעל חיים שיש לו יכולת פיזית לטרוף, למשל בעזרת שיניו וטרפיו, ושרוב התזונה שלו היא מן החי. מערכל העיכול של קרניבורים היא חומצית יותר כדי לחסל את הפתוגנים שבחי, וקצרה מאחר שעיכול מזון מהחי הוא קל יותר שכן אין צורך לפרק את קליפת התאים. מסיבה זו רוב בעלי החיים, גם הצמחוניים שביניהם, יכולים ליזון מן החי כאשר מזון כזה מזדמן להם.

"אומניבור" – בעל חיים טורף שחלק גדול מהתזונה שלו יכול להיות מהצומח. למשל דובים הם חיות טרף ומסוגלים לצוד בעזרת שיניהם וטרפיהם ומערכת העיכול שלהם מותאמת למזון נא מהחי, אך הם יכולים ליזון גם מן הצומח, בתלות באיזור שבו הם חיים.

"הרביבור" – בעל חיים שניזון בעיקר מהצומח, מפירות, עלים, עשבים, זרעים, או קליפת עצים. מערכת העיכול של הרביבורים היא ארוכה יותר שכן כדי לעכל מזון מהצומח יש צורך לפרק את קליפת התא הצמחי.

מאחר שאין קושי ליזון ממזון מהחי, הרביבורים רבים יאכלו מן החי אם יזדמן להם. בעבר פרות קיבלו במספוא שלהן בשר בקר שהגיע ממתקני כילוי (השמדת בעלי חים חולים או לא ראויים למאכל), מה שגרם להתפשטות המהירה של מחלת הפרה המשוגעת. מאז מגיפת הפרה המשוגעת חל איסור להכניס בשר בקר למזון הפרות. עם זאת, הן עדיין מקבלות דגים ובשר עוף.

 

פסטיבל אכילת הכלבים בסין

חג אכילת הכלבים במחוז יולין בסין עורר זעם בעולם, אך החוגגים טענו שאכילת כלבים היא מסורת עתיקה אצלם ואין בכוונתם להפסיק אותה. בקליפ של רשת CNN "שוחט הכלבים אומר לכתב: "כשאתם תפסיקו לאכול פרות אנחנו נפסיק לאכול כלבים".

יחס לפעילי זויות בעלי חיים במאה ה-19

באמצע המאה ה-19 נשמעו יותר ויותר קולות בארה"ב נגד ניסויים בבע"ח. המדענים שחששו מחוקים שיגבילו אותם, חיפשו דרכים להיאבק בתנועה. בשנת 1909, הצהיר הנוירולוג צ'רלס לומיס דנה על מחלת נפש חדשה שגילה כביכול, הוא נתן לה את השם zoophile-psychosis – מחלת נפש קשה המתאפיינת בדאגה לבעלי חיים

מקורות

1 הפסיכולוגיה של קיהוי רגשות ואכילת בשר, תיזת הדוקטורט של מלאני ג'וי

2 הספר עתיד לצאת לאור בעברית בספריית הפועלים

 

3 מחקרים רבים נעשו על הקשר בין התעללות בחיות בילדות לבין התנהגות אלימה כבוגרים, ובמקרה הקיצוני קשר להפרעת אישיות פסיכופתית

אכזריות לבעלי חיים בילדות והמשכה כהתנהגות אלימה כלפי בני אדם

פרופרופיל פסיכולוגי של מתעללים בבעלי חיים

כלי לאבחון פסיכופתיה, רועי סמנה

4 מחקרים רבים הוקדשו גם לנושא זה. לדוגמה:

מחקר על השפעת נוכחות כלב בגן הילדים

————————–
זכויות יוצרים: מאמר זה מותר לשימוש הציבור, כולו או חלקים ממנו

מודעות פרסומת

קרנים – ויקיפדיה

ויקיפדיה עברית צינזרה את הערך קרניזם, הוא לא מופיע בגיגול אבל הוא קיים.

קרניזם (carnism, מ-carno בלטינית, בשר) הוא מושג שמתייחס למגוון תופעות תרבותיות ופסיכולוגיות וכן פרקטיקות מעשיות, הקשורות לאכילה מהחי. על פי התאוריה תופעות אלה הן התבטאות של מערכת אמונות סמויה שיוצרת התניה תרבותית לאכילה מהחי. את המושג טבעה והגדירה הפסיכולוגית החברתית מלאני ג'וי.

כיום רוב בני האדם אוכלים מהחי שלא לצורך הישרדות, ופירוש הדבר הוא שהם עושים זאת מתוך בחירה. על פי התאוריה הבחירה נובעת ממערכת אמונות תרבותית, וכפי שטבעוני מביא לשולחן את מערכת האמונות שלו, כך אוכל כל מביא לשולחן את מערכת האמונות שלו. בשונה מטבעונות או צמחונות מערכת אמונות זו היא כיום טבועה ושלטת, לכן לרוב אינה מורגשת ונתפסת כדרך העולם ולא כאמונות על העולם.

אף שאכילה מהחי נתפסת כדרך העולם והטבע, היא בכל זאת כרוכה בהתלבטויות מוסריות. רוב האנשים אוכלים מהחי, ובד בבד רוב האנשים מזדהים עם יצורים סֶנטִיֶינטִיים‏[ביאור 1]. חמלה על בעלי חיים משותפת לרוב החברה ומשתקפת בערכים הכתובים שלה, דהיינו בחוק. אם ככה, על פי ג'וי, התהייה איננה מדוע אנשים הם אמפתיים כלפי בעלי חיים, אלא מדוע אינם אמפתיים כלפי חיות המשק.

הסתירה בין חמלה על בעלי חיים לבין אכילתם יוצרת אי נוחות, והאידאולוגיה הקרניסטית מפשרת אי נוחות זו בדרכים שונות, כגון הצדקות מוסריות לאכילה מהחי והסתרת תעשיית בעלי החיים. ברמה האישית, מנגנונים כמו רציונליזציה ופער תודעתי בין האוכל לחיה מגשרים על אי הנוחות.

קרניזם הוא מערכת אמונות משותפת, ופרקטיקות שמשקפות אמונות אלה. במובן זה הוא אידאולוגיה, והמונחים 'מערכת אמונות' ו'אידאולוגיה' משמשים לחלופין לתיאור קרניזם.[1][2]

להמשך הערך – כאן